חתימות

דוגמא 18.1: נפוליון בונפרטה

דוגמאות א' ו-ב'

דוגמאות ג' ו-ד'

ארבע חתימות של נפוליון בונפרטה מתקופות שונות בחייו. בחתימה א' חתם נפוליון בשמו "בונפרטה". כבר בהיותו צעיר הסתמנה המגמה של מנהיג נמרץ וקשוח: החתימה נמרצת, בזווית ימנית, בכתיבה מהירה, אל-שטפית וגדומה, עם סיומת של קו תחתי ישר והחלטי.

בחתימה ב' התבססה זהותו על "נפוליון" הוא חתם בנסיקה כלפי מעלה תוך ביטוי של כוח, של התלהבות, של נחישות ושל שמחת ההצלחה.

כך הם פני הדברים גם בתחימה ג', שבה מתאפיין נפוליון בזווית החדה שיש בחתימתו בין האות A לאות P, וגם ביתר הזוויות, עם משיכת קולמוס בסיום שמאלה וימינה ועם חיכוך העט בדף הנייר עד כדי התזת דיו. הנמרצות המכוללת שבאישיותו מקבלת כוח, תעוזה ותקיפות פרצנית תוך שמירה על ריסון בעיצוב. הוא מפלס את דרכו בנחישות, אך גם בתוקפנות כלפי כל אבן-נגף העומדת בדרכו. ליד חתימה ד' מופיע חלק מכתב-ידו של נפוליון הנחתמת במשיכת קולמוס מאוד שיפודית, ומייצגת אותה תוקפנות הממוקדת בהשגת המטרה לצד חדווה שיש בה שיגעון גדלות של אימפריאליסט כל-יכול.

דוגמא 18.9: יגאל אלון

חתימתו של הלוחם מפקד הפלמ"ח, ולימים המדינאי יגאל אלון, מתאפיינת בשני היבטים חשובים: האחד, החתימה הולכת וגדלה, והיא מלמדת עודף בהתלהבות, בנמרצות ובהישגיות; והאחר, החתימה מסתיימת בזוויתיות המלמדת על נחישות ותקיפות בהגנה על עמדותיו המעוגנות בגישה שכלתנית. קו הסיום הזוויתי הפונה לאחור מתחת לחתימה כולה מייצג ביטחון עצמי, מנהיגות ונחישות.

דוגמא 18.12: אורי צבי גרינברג

חתימת המשורר אורי צבי גרינברג. החתימה נמרצת ואל-שטפית עם מתיחות מסוימת במשיכת הקולמוס באותיות א' ו-צ'. כחתימה מבוססת ברובה על שם המשפחה, והשמות הפרטיים מקצורים לאותיות והן הראשונות עם הקודה המושמת בסופן בצורה נמרצת. החתימה משקפת מרץ פנימי היוצא החוצה באופן פרצני אך מרוסן באליפסות מכווצות ועומדות ובזווית ישרה עם נטייה להשמאלה. האנרגיות החזקות מעודנות לתכנים שגרתיים אך עם "אש הבוערת בעצמות". משיכת הקולמוס בבסיס החתימה היא כמבקשת יציבות על הקרקע, אך ללא נטייה למנהיגות או זיקה לזולת, אלא עם נסיגה לאחור בהמשך לנסיגת האות ג' שבסיום שם המשפחה.

דוגמא 18.13: הנרי קיסינג'ר

חתימת המדינאי האמריקני הנרי קיסינג'ר. החתימה הופכת ברובה לקו ישר המשתלט כמעט על כל רוחב הדף והנחתך בסופו בזווית לאחור, כמי ש"תוקע יתד" ואומר את "המילה האחרונה" בתקיפות. בחתימה ב' של קיסינג'ר נראה כי אותה נטייה להתפרץ בקו ישר מופיעה הן בשם הפרטי והן בשם משפחתו. האותיות הקטנות מייצגות גורם שכלתני ואוטיסטי לצד תקיפות סמכותית בהצגת דעותיו ועמדותיו.

דוגמא 18.14: וולט דיסני

חתימתו של אמן הסרטים המצוירים וולט דיסני. הקו נמרץ ומלא חיות, מייצג טיפוס מכולל עם תסיסה פרצנית המתרסנת בעיצוב אותיות אליפטיות; הקער מלא וגדוש עם התנפחות של אזור האמצע, כולל בנקודה שמעל האות (הערכה עצמית נרקיסית) ; הסיומת אל-שטפית, בלחץ אופקי. שילוב של מרץ, התלהבות וחדוות-עשייה עם נטייה להגשמה עצמית נמרצת (הטיפוסים המכולל והמתקן עם גרעין אגוצנטרי ונרקיסי חזק מאוד).

דוגמא 18.19: הנרי טרומן

חתימת נשיא ארצות-הברית הנרי טרומן. החתימה נמרצת אך הלחץ מתון. עובי הקו דק מאפיין את ההיבט השכלתני, והזווית הימנית והתנופה מאפיינות טיפוס מכולל. האזור העילי מפותח באות T, כמי ש"מוציא אנטנות" כלפי מעלה בנסיון "להרקיע לשחקים" כדי לא להישאר תלוש, כדי לקלוט אותות ולדעת לאן פונים הדברים, במיוחד בעיתות מלחמה קשות. הסיומת מהירה ושיפודית, אך עם בקרה על איכות הקו השומרת על בלימה מסוימת. חיבורי האותיות קעורים, כאופייני לאדם חם, לבבי, אך גם נחוש ובעל ביטחון עצמי.

דוגמא 18.21: תומס אלווה אדיסון

חתימת המדען והממציא תומס אלווה אדיסון. החתימה נחתמה באופן תקני ויש דמיון מלא בינה לבין כתב-היד שלפניה. הן בגודל האותיות והן בעיצובן. האותיות מרובעות, הלחץ אל-שטפי, ואזור האמצע גדול. הנחיית הקו ישרה ביותר. כל אלה מאפיינים ביטחון, הליכה בתלם ודבקות במשימה בעקשנות ובסבלנות אין-קץ עם מרץ-מעמקים (ליבידו) נמרץ וחזק המאפשר כוח דחיפה עקבי.

עם זאת, החתימה מסתיימת במשיכת קולמוס באזור העילי (אזור הרעיונות, המחשבות והשאיפות) הגדומה בסיומת, והיא מלמדת על "תוקפנות אינטלקטואלית": אדיסון נאלץ לבצע למעלה מ-3000 ניסויים עד שהגיע לתוצאה של "הפתיל הנכון" – המצאת הנורה החשמלית. המאמץ האינטלקטואלי היה שכלתני והגיוני, אך נעשה בעקשנות (ניתן לראות גם את משיכות האות T לאורך החתימה כולה) – המלמד על מאמץ אינטנסיבי בתאוצה.

החתימה וכתב-היד שלפניה מייצגים לכאורה "מרובעות" שמרנית אשר יש בה משמעת, נחישות ותוקפנות אינטלקטואלית ללא ויתור, והסיומת הגדומה מלמדת על עקשנות ועל נטייה למאמץ אינטלקטואלי מוגבר.

דוגמא 18.22: מנחם בגין

דוגמאות א' ו- ב' :

שתי חתימות של ראש הממשלה מנחם בגין בהפרש של עשרים שנה ביניהן. חתימה א'. מצומצמת ברוחבה ומלמדת על איפוק, על צניעות, על הצטמצמות ואף על סוג של הסתגרות מחתרתית. בין הקו המוגבה של האות מ' לבין הסיומת של ה-ן' מצוי השם כסגור בין שתי חומות. עם זאת איכות הקו דקה ומעודת. מרץ-המעמקים מווסת ומרוסן להפליא (שילוב של טיפוס שכלתני עם אוטיסטי). החתימה נחתמה בשבירת זוויות דקות אך ברורות (טיפוס איובי-זאבי). החתימה מלמדת על ריכוז, משמעת, ריסון, צניעות ויחד עם זאת על בטחון עצמי תקיף. חתימה ב' נחתמה לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים. הלחץ אל-שטפי מוטה כלפי מטה, ויש הגברה הן של העקשנות והן של מועקה סמויה כלשהי ההולכת וגוברת לאחר מכן בפרוץ מלחמת-לבנון. החתימה מייצגת התלבטות עם שילוב של פסיחה על שתי הסעיפים בין כובד האחריות שבחתימה על הסכם השלום עם מצרים לבין רגשות אשם שמא טעה. בחתימה ממשיך להיות במשמעת מרוסנת ובשליטה העצמית המירבית שאפיינה אותו לכל אורך חייו.

דוגמא 18.23: דוד בן גוריון

א'

ב'

שתי חתימות של ראש הממשלה דוד בן גוריון. החתימה מתאפיינת בתנועה נמרצת ואל-שטפית ובעיקר בהגדלה של האותיות לקראת סיומה, ומלמדת שבמקום להתעייף הוא רק הגביר את נמרצותו במהלך העשייה מתוך התלהבות הישגית ומשימתית. החתימה מסתיימת בחיבורי אותיות זוויתיים ובסיומת מאוד תקיפה המאפיינת מנהיגים (סיומת שמאלית עם נטייה חזקה ימינה-אחורה). בחתימה ב' ניתן לראות שהסיומת ארוכה ממש עד אין סוף. והיא מצביעה על השתלטות אימפריאליסטית ועשייה בדרכו הייחודית למרות כל ההתנגדות והמכשולים. השם הפרטי מצומצם בחתימות לאות הראשונה ד', וצמצום זה מלמד שחייו הפרטיים היו מוצנעים וזהותו הייתה זו של "בן-גוריון".

דוגמא 18.24: אלכסנדר פן

כתב-ידו וחתימתו של המשורר אלכסנדר פן. כתב נמרץ ושטפי כולל זווית ימנית ואותיות אליפטיות (הטיפול המכולל). סיומת החתימה זוויתית ומשוכה לאחור ומייצגת נחישות, ביטחון עצמי ומנהיגות, כאשר הנחישות איננה כלפי הזולת, אלא כלפי דרך החיים בה הוא בחר. הארגון הממושטר בין האותיות ובין המילים מאפיין את יכולתו לעמוד בנטל החיים, כם כאשר הוא "שוחה נגד הזרם". מרץ-המעמקים עבר עידון יצירתי, ובהתאם, הכתיבה מעוגלת-קמר, קער, קו ישר ואליפסה.

דוגמא 18.25: חיים נחמן ביאליק

כתב-ידו וחתימתו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. החתימה בגודל הכתוב והשמות הפרטיים "חיים" ו"נחמן" מצומצמים לאותיותיהם הראשונות עם נקודה ביקורתית בסיומן. הכותב מאופיין כאדם צנוע ומאופק רגשית (רגש מופנם עלפי ניסוחו של יונג). הכתיבה בזווית ישרה עם הטיה מסוימת ימינה. האותיות נכתבו בצורה מפושטת. עומס הרגש בא לידי ביטוי בעיקר בלחץ הדשן והשטפי. יש בקרה שכלתנית בעיצוב האותיות, בארגון ובזווית. הסיומת בקו המשוך לאחור מייצגת נחישות ומשמעת, אך אלו תמיד עם שמירה על צניעות ועל איפוק אישי, תוך שמירה על פרופורציה נכונה בין עשייתו האוטונומית כמשורר וכהוגה-דעות לבין השתלבותו החברתית עמוקת הרגש אך הבררנית.

דוגמא 18.26: פידל קאסטרו

חתימת שליט קובה, פידל קאסטרו. חתימה נמרצת (שילוב של הטיפולסים המכולל והפצני), שבה מלמדות הזווית הימנית הסדירה והאותיות האליפטיות על השתלטות הטיפוס המכולל על מרץ-המעמקים הפרצני. עם זאת, השתלטנות, הרצון להצטיינות והתקיפות הרודנית, מתאפיינים בזוויתיות של האות F, המלמדת על נוקשות ותוקפנות (הטיפוס המתקן והאיובי-זאבי). עליית האות F כלפי מעלה מלמדת על שאפתנות אידיליסטית, והסיומת הלכאורה-מעוגלת, אך מאוד סמכותית, מאפיינת מנהיגות בטוחה בעצמה. הנחיית הקו הישרה מלמדת על החותם שהוא מתמיד בדרכו בחדוות-עשייה ובתחושת מלאות, גם כאשר שלטונו גורם לעוני ולמצוקה קיומית. הוא ממשיך בשלו באותן חדווה והתפעמות וגם באותה אהבה עצמית נרקיסית המתעדנת בעשייה בפועל.

דוגמא 18.27: מוצרט

חתימת המלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט. כתב נמרץ ואל-שטפי, גדוש בלחץ באיכות הקו. הזווית ימנית. עם זאת החתימה נמרצת וזריזה, אך היא מקטועת בין שתי האותיות ומסתיימת בשרבוט ימינה ושמאלה ארבע פעמים. בחתימה יש ייצוג למאבק בין תנועה פרצנית לבין ריסון בלחיצה כלפי מטה היוצרת אל-שטפיות עם דפנות נוקשים של קו; יש נטייה להשתקעות בקער באזור התחתי, אך גם בקמר באזור העילי. הריסון מאפשר את העידון במעבר מעומס של רגשות ויצרים ליצירת מוזיקה.

דוגמא 18.28: לואי פסטר

כתב ידו וחתימתו של המדען החוקר הצרפתי לואי פסטר. גודל החתימה זהה לגודל כתב היד, והמאפיין אותה הוא צמצום השם הפרטי לאות הראשונה שבו וחתימת שם המשפחה בחיבור זוויתי נמרץ ותוסס, המלמד הן על נוקשות ותוקפנות משימתית והן על תסיסה אנרכית מבפנים. הירידה כלפי מטה בסיום החתימה היא כנראה תוצאת המועקה והמצוקה שבהתעסקות עם המוות, הן כמדען וכחוקר והן במגע היומיומי עם חולים. כתב-היד מייצג שילוב של מבנה שכלתני בזווית הישרה ובארגון, אך יש בו תנודות בגודל האותיות ואי-חיבורי אותיות המלמדים על תסיסה אנרכית-יצרית ולעיתים על נתקים סכיזואידיים.

דוגמא 18.34: משה דיין

חתימת הלוחם והמדינאי משה דיין. השם הפרטי "משה" נכתב בצורה מעוותת ומכווצת (טיפוס איובי-זאבי) עם לחץ נמרץ (פרצני). אך עד מהרה הוא מוותר על התעסקותו הפרטים ופונה לחתימת שם המשפחה – ראשית בכיסויו ביצירת אליפסה שוכבת, ורק לאחר מכן בחתימת השם "דיין", עם חיבור זוויתי ועם סיומת גדומה של האות ן'. כלומר, החתימה נמרצת, החלטית ובוטחת ויש בה תקיפות עם תוקפנות סמכותית, אך זאת לצד נטייה להתכסות (בביטחון) בטרם עשייה. האליפסה חלה רק על שם המשפחה ומלמדת על כיסוי טקטי ומפוקח שאינו פוגע בביטחון העצמי ובאומץ-הלב המאפיינים אותו בתהליך החתימה, בשטפה ובהחלטיות הפסקנית שבאיכות הקו.

דוגמא 18.35: אלי כהן

חתימתו של המרגל הישראלי בסוריה, איש המודיעין, אלי כהן. בתחילת דרכו הוא נהג לחתום בשמו הפרטי ובשם משפחתו בצורה תקנית, ללא תוספות או החסרות. אך בסיום דרכו, כאשר היה שרוי בחרדה עקב מצבו הקשה בארץ אויב, השתנתה החתימה והוא חתם בשמו הפרטי "אלי" בזווית ישרה, המלמדת על שכלתנות ומחושבות, ואת האות "כ" שבשם המשפחה "כהן" ניצל באופן לא-מודע כדי לכסות על השם הפרטי, דבר המלמד על חיפוש אחר ביטחון קיומי.

דוגמא 18.37: מרק ספיץ

חתימת השחיין האמריקאי-יהודי מרק ספיץ, שזכה באולימפיידת מינכן בשבע מדליות זהב. באופן סמלי מתעוותת חתימת השם הפרטי והופכת לקו ישר עם סלסול המייצג קפיצה למים, שקיעה בהם כלפי מטה ויציאה החוצה. פעולה זו ביצע השחיין אלפי פעמים במלהך אימונים מפרכים, והיא באה לידי ביטוי בצורה אידאוגרמית בחתימת שמו הפרטי. שם המספחה "ספיץ" מתאפיין בזווית שמאלית, בקמר וקער, אך גם בסיומת זוויתית המייצגת נחישות ותוקפנות (טיפוס איובי-זאבי) עם תנועה אנרכית ונרקיסית בהתחלה. התנועות דומות לתנודות מוטוריות במהלך השחייה.

דוגמא 18.40: לאונרד ברנשטיין

חתימת המוזיקאי והמנצח האמריקאי-יהודי לאונרד ברנשטיין. החתימה מתאפיינת בזריזות (טיפוס מכולל-פרצני) ובחיבורי אותיות חוטיים. ניכרות התרגשות והתפעמות נרקיסיות בתחילת השמות שבחתימה, במיוחד באות הראשונה בשם המשפחה "ברנשטיין". לאחר מכן באה התפתלות חוטית עם נטייה לקער הנכתב בקצב מהיר ובתחושה של כמו זרימה מלודית של מנגינה כלשהי העוברת במוחו, אך גם בתנועת היד במהלך ניצוח. סמליות זו מאפיינת הן חוויה נפשית פנימית והן תנועה מוטורית שברנשטיין חזר עליה במשך שעות רבות במהלך עבודתו.