ד"ר יגאל ורדי
מיון והכוונה מקצועית
הגרפולוגיה שבשירות התעסוקה נועדה לסייע בשני תחומים: הכוונה מקצועית ומיון מועמדים לתפקידים שונים. הכוונה מקצועית מטרתה לכוון את הנועץ בשדה התעסוקה בהתבסס על צרכיו הפסיכולוגיים, על מבנה אישותו, על נטיותיו ועל כישוריו. מיון מועמדים ובדיקת התאמתם לתפקידים מסוימים מטרתו לבחון את כישוריהם ואת נטיותיהם לדרישות התפקידים ולבחור את המתאימים ביותר לכל תפקיד ותפקיד.
השימוש השכיח בגרפולוגיה בשדה התעסוקה הוא מתן שירות של ייעוץ למנהלים של משאבי-אנוש בבואם לקבל החלטות בעת מיון כוח אדם לתפקידים שונים. יש להדגיש כי הגרפולוגיה הינה "כלי תומך החלטה", ועל אף איכות המידע שמספק האבחון למקבל ההחלטות, תמיד עליו לתמוך את הממצאים הגרפולוגיים במקורות מידע פסיכולוגיים נוספים כגון ריאיון אישי, תחקיר ביוגרפי, בבדיקת המלצות על-אודות המועמד ממעסיקים קודמים שלו ובחינות פסיכומטריות שונות.
הכוונה מקצועית
אדם פונה לייעץ ולצורך הכוונה מקצועית כדי להכיר ולהבין את עצמו, את צרכיו ואת כישוריו וכדי להתוות לעצמו את כיוון התעסוקה האופטימלי שבו ימצא סיפוק והגשמה עצמית ויצליח למצות את עצמו באופן הנכון לכישוריו. הכוונה מקצועית זוטא, נעשית כבר כאשר מסיימים תלמידי בית ספר את כיתה ח', ומשרד החינוך מנסה לסייע בהכוונתם להמשך לימודיהם בבחירת מגמת הלימודים הנכונה. בעזרת מבחנים פסיכומטריים שונים, מנסים לבחון את נטיית התלמידים למגמות לימודים הומנית, ריאלית, טכנית וכיוצא באלו.
להכוונה מקצועית פונים בדרך-כלל בשלושה מצבים:
1. בתחילת החיים הבוגרים, כאשר הצעיר בן העשרים ומעלה מחפש את דרכו בלימודים ובעבודה לאחר שירותו הצבאי.
2. עקב כישלון או מחמת חוסר סיפוק בלימודים או בעבודה.
3. לאחר מימוש מוצלח של קריירה מסוימת ומשמרגיש אדם שהוא מעוניין לפתוח בקריירה שנייה, לעיתים, באותו מסלול שצעד בו ולעיתים תוך רצון לעבור למסלול שונה לחלוטין.
מומלץ ואף הכרחי לכוון אדם הכוונה מקצועית לא על בסיס האבחון הגרפולוגי לבדו, אלא במשולב עם ריאיון מעמיק לבחינת עברו של הנועץ והרקע המשפחתי והחברתי-תרבותי שממנו צמח, כולל בחינת נטיותיו ושאיפותיו כפי שהוא מדווח עליהן במודע, על הלבטים השונים שבהן. שומה על הגרפולוג להפגיש את הממצאים הגרפולוגיים על-אודות אישיות הנועץ, צרכיו, נטיותיו, וכישוריו המקצועיים עם המידע המצוהר הנחשף במהלך ריאיון התעסוקה.
ההכוונה המקצועית מבוססת על הבנה כפולה של הנועץ: צרכים מול יכולות. לעיתים הוא מתגלה כבעל יכולת מתמטית גבוהה, אך תחום זה אינו מעניין אותו. ולהפך, לעיתים רוצה הוא להיות טייס, אך אין לו הכישורים הנדרשים למקצוע זה. מן הראוי שאדם יעסוק במקצוע שיש לו הכישורים לתפקד בו, אך גם שימצא בו סיפוק לעצמו כחלק מהגשמתו העצמית.
המעוניין לעבוד במעבדה חושף צרכים שונים מהמעוניין לעבוד מול ציבור; המעוניין לעבור באוויר הפתוח ולעסוק בחקלאות שונה בצרכיו מהמעוניין לעמוד על במה כשחקן תיאטרון. לעיתים תכופות יש לאדם יותר מצורך אחד, ולכן צריך להכיר ולהבין את המגמה הרב-כיוונית שאדם כזה מתאפיין הן בצרכיו והן ביכולותיו.
בחברה המודרנית ניתן לסווג למעלה מ-500 מקצועות שונים. באמצעות דגמים שונים ניסו פסיכולוגים של תעסוקה לקבץ שפע זה של מקצועות ל"שדות תעסוקה" שיש להם מכנה משותף. את המקצועות ניתן לבחון על פי קני מידה: רמת התעסוקה ושדה התעסוקה.
קנה-המידה של רמת התעסוקה בוחן את משך הזמן שצריך להשקיע בלימודים כדי להתכשר למקצוע מסוים. לימודי רפואה, למשל, מורכבים למדי ומצריכים שנות לימוד רבות יותר מאלו הנחוצות לעבודת סיעוד או לעבודה כאחד או כאחות במערכת הרפואית; לימודי מנהל עסקים מורכבים יותר ומצריכים לימודים ממושכים יותר מלימודי מזכירות או פקידות.
קנה-המידה של שדה התעסוקה משבץ יחדיו מקצועות שונים, הנבדלים זה מזה, אל תוך שדה תעסוקה משותף, שהמכנה המשותף למקצועות המשובצים בו מבוסס על נטיות ועל צרכים בשדה התעסוקה.
אבחון גרפולוגי חולק לעיתים על שדות תעסוקה המקובלים אצל פסיכולוגים של תעסוקה, ולעיתים הוא אף מציג דגם תעסוקה חדש. מקובל לסווג מקצועות לשדות תעסוקה כגון: מחקר, טכנולוגיה, סיעוד, חקלאות, עסקים, אמנות, בידור, ניהול וכיוצא בזה. בדרך-כלל אדם אינו משתבץ באופן חד-משמעי במקצוע או אפילו בשדה תעסוקה אחד בלבד. לכל אדם יש יכולות שונות וצרכים מגוונים ואלה מנתבים אותנו למגמות תעסוקה שונות. יש להכיר במגמות השונות ולדרגן על פי סדר עדיפויות הן בתחום הפסיכולוגי בהקשר של הכוחות השונים המנתבים אדם דווקא לשדה מסוים, או למקצוע מסוים והן בהקשרים מעשיים הקשורים לגילו של הנועץ, מצבו הכלכלי, לאפשרויותיו על פי זמן ומקום מגורים ולהיצע הקיים בשוק התעסוקה. למשל, יכול אדם להימשך לשדה התעסוקה בחקלאות, אך לא לעבוד כחקלאי ממש, אלא כחוקר בתחום החקלאות וכן כמורה וכמרצה בתחום זה. אדם כזה משלב שלושה עיסוקים: פעילות בשטח, מחקר והוראה. מנגד, יש אנשים הנוטים למקצוע זהה מתוך מניעים שונים. למשל, בתחום הניהול יכול אדם למצוא סיפוק בשליטה ובכוח; אדם אחר ימצא את סיפוקו בקידום פרויקטים כלכליים ושלישי יסופק בהדרכת אנשים אחרים ובהפעלתם.
הפסיכולוגיה של התעסוקה מתארת כל תפקיד וכל מקצוע על פי הפרופיל הפסיכולוגי שלו, וזאת בשלושה שלבים:
1. תיאור התפקיד או המקצוע הלכה למעשה על-ידי בעלי המקצוע עצמם.
2. תיאור התפקיד או המקצוע על-פי דרישות וצרכים פסיכולוגיים.
3. תרגום דרישות אלו לתכונות ולרישומים פסיכולוגיים הן במוטיבציה והן ביכולות.
כל מקצוע מתואר בו-זמנית הן על פי פרופיל אידיאלי שלו והן על-פי פרופיל ראלי שלו, כפי שהוא מתממש באופנים שונים במסגרות שונות. למשל, מזכירה של מנכ"ל יכול שיהיו לה צרכים שונים שצל מנהלים שונים. למשל, האחד דורש סדר, ארגון ושיטה, והאחר שם דגש על הקשר הבין-אישי ועל רמת השירות.
תיאור פרופיל פסיכולוגי של מקצוע מסוים כרוך בהצגת ממדים שונים: אינטלגנציה, יכולות, תכונות אישיות. מתוך מקבץ של כעשר תכונות המשויכות למקצוע יש לבחור את החשובות יותר לעסוק מוצלח בו. כאשר בוחן פסיכולוג של תעסוקה מועמדים אחדים לתפקיד, הוא מגלה בדרך-כלל כי אין התאמה בין פרופיל התעסוקה האידיאלי לבין אישיותם של מועמדים שונים וכישוריהם. מועמד אחד כישוריו הם מעבר לנדרש; מועמד אחר מתאים ברוב תכונותיו, אך בגלל תכונה אחת החשובה בעוצמתה הוא נפסל; ומועמד שלישי מתאים ביכולותיו, אך אין הוא מתאים בהניע (מוטביציה) שלו, וכן הלאה.
שלל של אי-התאמתו נחשף בין הפרופיל האידיאלי והראלי לבין תכונות אישיותיות של המועמדים. קל מאוד לפסול את כולם, אך אין זה דבר שנכון לעשותו, שכן ממילא מדובר בבחירה שיש בה פשרה, ושומה על המאבחן המקצועי, המתמחה בתחום התעסוקה, לנבא את הצלחתו של מועמד הן ביכולתו המקצועית, הן בהסתגלותו החברתית, הן באמינותו, הן בעמידתו בלחצים, הן בהתמדתו בעבודה וכולי. כל מקצוע מצבי צרכים שונים ביחס לפרפיל האידיאלי הקיים.
באופן דיכוטומי ניתן לחלק מקצועות, לכלאלה המתאימים לנוטים לעבודה לבדם ולכאלה המתאימים לנוטים לעבוד עם אחרים. אנשים הנוטים לעבוד לבדם יתאפיינו בתסמונת גרפולוגית שכלתנית (ד') או אוטיסטית (ה'). לעומתם, אנשים בעלי נטייה לעבודה עם אחרים יתאפיינו בתסמונת מכוללת (ב') או פרצנית (ג').
באופן דיכוטומי ניתן לחלק מקצועות גם לכאלה שיש בהם עבודה גופנית וידנית לעומת כאלה שהעבודה בהם מחייבת הפעלת חשיבה, ללא צורך בעבודה גופנית. אנשים הנוטים לעבודה גופנית וידענית יתאפיינו כטיפוסים גרפולוגיים פרצניים (ג'), אנרכיים-יצריים (ט'), מתקנים (ז'), איוביים-זאביים (ח') ואילו הנוטים לעבודה הכרוכה בחשיבה גרידא יתאפיינו כטיפוסים שכלתניים (ד'), אוטיסטיים (ה'), מכוללים (ב') ומתקנים (ז').
חלוקה נוספת מבחינה בין ה"מדען" ל"אמן". אנשים בעלי נטייה לעבודה מדעית מאופיינים בתסמונת גרפולוגית של הטיפוסים השכלתני, האוטיסטי והמתקן, והנוטים לאמנות מתאפיינים בתסמונת גרפולוגית של הטיפוסים, הנרקיסי, האנרכי-יצרי, המכולל והמתקן. אנשים שונים פונים לעסוק במקצוע מסוים מתוך הניעות (מוטיבציות) שונות. למשל רואה-חשבון הגיע לעיסוקו מתוך עניין כלכלי; עמית שלו ימצא עניי ובמגע עם לקוחותיו, ולמעשה סיפק צורך פסיכולוגי סמוי במסווה המקצועי שלו כרואה-חשבון; רואה-חשבון שלישי ימצא סיפוק במעורבות בעסקים מתוך יזמות פעילה. שלושתם אמורים לבצע אותן מטלות, אך הם מבצעים אותן לטוב ולרע, בהדגשים שונים בהתאם לאפיוניהם הפסיכולוגיים.
להלן יובחנו הקשרים בין טיפוסים גרפולוגיים לבין מקצועות ועיסוקים שונים.
הטיפוס הנרפה
טיפוס נרפה נעדר רצון למימוש עצמי. טיפוס זה תלותי, סיעודי, עובד לאט, ללא מאמץ שכלי, מפוזר, אינו חשוב חשיבה מעשית, אינו מתארגן כהלכה בעבודה מורכבת ומתקשה באבחנה בין עיקר לטפל.
מסוגל לתפקד בהצלחה בעבודות סיעוד שונות. ברמה גבוהה יותר של תעסוקה הוא מתאפיין כבוהמיין או כנוטה לעסוק בשירה.
הטיפוס המכולל
מאופיין כטיפוס חרוץ, דינמי ושאפתן החותר למימוש יכולותיו ולטיפוח אישיותו. הוא יוזם, בעל כושר ארגוני וניהולי, עצמאי ושיתופי כאחד עם כוח השפעה. איש של רעיון ויוזמה, אך במיוחד של הגשמה עם כוח עמידה אל מול קשיים חיצוניים. מתארגן בצורה טובה הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית.
מסוגל לתפקד כמנהל בהצלחה, כאיש שיווק ועסקים, כאיש ציבור, כעורך דין, כרופא.
הטיפוס הפרצני
מאופיין כטיפוס נמרץ, קצר-רוח והישגי החותר לניצחון ולהצטיינות. הוא נוטה לעבוד לבד, יוזם, יצירתי ומאלתר, חסר סבלנות לסדר ולארגון ופועל במהירות כדי להגיע להישגים. הוא בולט ושולט בעת הפעלת אנשים אחרים, אך קשה לו להשתבץ במסגרת ארגונית. מסגול לתפקד בהצלחה כיזם בתחומים שונים כאיש עסקים, אך בשום אופן לא בתעשייה (בגלל מגבלות ארגון).
נוטה ליצירה בתחומי המוזיקה, הציור, התיאטרון ותחומי אמנות אחרים. נהנה לנהל קבוצת אנשים בהקשרים טכנולוגיים ופרגמטיים שיש להם תוצאות מהירות.
הטיפוס השכלתני
מאופיין כטיפוס חרוץ, ממושמע ודסק בעשייה המתקדמת צעד אחר צעד. הוא רציני ומעמיק ורגיל לפעול באורך נשימה וביסודיות, תוך בחינת פרטי-הפרטים, הן בחשיבה והן בעשייה. הוא נמנע מלסטות מתוכנית-האב, ומורגל בפעולה בנוסח של "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מסוגל לתפקד בהצלחה כחוקר, כטכנאי, כפקיד, כמנהל-חשבונות, כשופט, כפסיכולוג קליני.
הטיפוס האוטיסטי
טיפוס זה פועל תוך התאמצות, והוא קשה-הסתגלות, נוקשה בחשיבה ובביצוע, קפדן וכפייתי ואינו מבחין בין עיקר לטפל. בנוסף, הוא מופנם, מתקשה בעבודת צוות ומעדיף לעבוד לבדו. הוא מתקשה להתחרות עם החברה ונוטה לעבודה ביורוקרטית ודוגמטית.
מסוגל לתפקד בהצלחה בתפקידים של חוקר, ספרן, מחסנאי, מנהל-חשבונות.
הטיפוס הנרקיסי
טיפוס זה אינו נמרץ ואינו תחרותי, אך הוא חולם על הישגים גדולים, ולעיתים מרשימים, שהם מעבר ליכולת המימוש האמיתית שלו. הוא אינו מגובש מבחינה אסטרטגית, אלא מתעסק בעכשווי (ברמה הטקטית). מתעסק בצורה החיצונית של דברים ובאמירה עליהם יותר מאשר בתכנים. טיפוס זה אוהב להיראות ולהופיע, אך עם זאת מתגלה כפגיע בקשרים בין-אישיים.
מסוגל לתפקד בהצלחה בעיסוקים הכרוכים באסתטיקה, למשל צורפות, נוטה להתראוות (אקסהיביציוניזם) כזו שבתיאטרון, ויש בו נטייה ליצירתיות בדמיון יותר במעשה.
הטיפוס המתקן
טיפוס זה הוא טיפוס חרוץ המורגל בעבודה קשה ומאומצת, כפייתי וקפדן הנצמד לתוכנית ברורה ולנהלים. הוא אינו שואף להשיג תוצאות בקלות ורגיל בהליכה עקבית, צעד אחר צעד, בדרכו למימוש יעדיו. הוא רגיל לדקדק בביצוע ולעמוד "על קוצו של יוד" באופן יסודי וכפייתי.
מסוגל לתפקד בהצלחה כמורה וכמחנך, כגרפיקאי, כאדריכל, כשחקן תיאטרון.
הטיפוס האיובי-זאבי
טיפוס זה פועל במתח, בעצבנות ובקוצר-רוח. הוא מתארגן באופן לקוי, ולכן צריך לתפקד בעשייה שגרתית החוזרת על עצמה ואשר אינה מצריכה ראייה ניהולית. הוא מעדיף לעבוד לבדו, עובד קשה, רוטן, כועס ומותיר רושם של אדם קשה-יום.
מסוגל לתפקד בהצלחה בעבודות כפיים כרתכות, כעבודות חקלאות, כפיסול, או לעסוק בעבודות דחק.
הטיפוס האנרכי-יצרי
טיפוס זה פועל באופן דינמי ובחריצות, אך פעולתו סובלת מתנודות במצב הרוח ובהניעה (מוטיבציה). הוא אינו מתארגן נכון במרחב ובזמן, ולכן מתעסק במשימות הווה קצרות-טווח. הוא נהנה לעבוד עבודת צוות, על אף הקושי שיש לו בשותפות שוויונית. הוא מתאים לעבוד בחברת אחרים עבודה דינמית, ידנית, שאינה דורשת חשיבה מורכבת.
מסוגל לתפקד בהצלחה בתפקיד מכירות בטלפון, בפקידות, בעבודות שירות, בעבודות כפיים יצירתיות כגון צורפות.
לכל טיפוס גרפולוגי הניעות (מוטיבציות) ויכולות שונות, והוא יכול לממש את עצמו במקצועות שונים. בחירתו של אדם בעיסוק כלשהו, אינה תלויה רק באישיותו אלא גם בנסיבות חיצוניות מקריות ובאילוצים. מידת הסיפוק שחש אדם בעבודתו מותנית בהתאמת דרישות עיסוקו ליכולותיו ולהניעה שלו; העדר התאמה או התאמה שאינה מספקת גורמת לתסכול מצטבר.
כדי להבין היטב את הקשרים בין מקצועות לבין תסמונות גרפולוגיות צריך להיטיב להכיר את מרכיביו של כל מקצוע ואת תכונות האישיות הנחוצות כדי לעסוק בו בהצלחה.
כל עיסוק גורם לסיפוק אם באים בו לידי ביטוי הצרכים וההניעות של העוסק בו, ואין לשכוח בהקשר זה, כי מכלל מסכת חייו של אדם – בעבודה הוא משקיע בדרך כלל את רוב זמנו. צריך איפוא להבין מה מצריך כל מקצוע מבחינה פסיכולוגיות, וזאת כדי לבחון את ההלימות בין פרופילים גרפולוגיים שונים לבין אותו מקצוע.
להלן יתוארו מקצועות שונים ותחומי עיסוק מגוונים על-פי הפרופיל הגרפולוגי העיקרי שלהם.
עורך דין – משפטן
מקצוע המצריך חשיבה קומבינטורית, עורמה, תכסוסים בין-אישיים, התמודדות במאבקי כוח, כושר ביטוי גבוה, אמנות נאום, חשיבה ניתוחית עם נטייה לתחבלנות, דעתנות ורצון עז להצליח.
מבחינה גרפולוגית הטיפוסים המכולל, הפרצני והמתקן נוטים במובהק להצליח כעורכי-דין.
שופט
כל שופט מתחיל את המסלול המקצועי שלו, בדרך-כלל (אך לא תמיד), כעורך דין. אך נטיות בסיסיות באישיותו, השונות מן הפרופיל הרגיל של עורך-דין-משפטן שהוצג לעיל, גורמות לו להסיט מסלול זה לעבר השפיטה. שופט מתאפיין בדרך-כלל כאדם צנוע שאינו מבליט את האגו שלו, שכלתני, זהיר, נמנע מהשפעת דעות קדמות, בוחן מידע באופן מאוזן, כדי להגיע להחלטה מאוזנת.
מבחינה גרפולוגית, הטיפוס המובהק המייצג נטייה לשפיטה הוא הטיפוס השכלתני. הטיפוסים המכולל, הפרצני והמתקן יכולים, כטיפוס-משתנה, להוסיף על הפרופיל האידיאלי של הטיפוס השכלתני כשופט או לגרוע ממנו.
הוראה
למורה נטייה לחנך, כלומר לתקן על פי תקן. בדרך כלל הוא מזדהה עם ערכים, הולך בתלם ומוליך אחריו את תלמידיו לאותה מערכת ערכים. הוא סולד מעימות ושואף להציג מידע. הוא בהיר בניסוחיו ונוטה לדקלם את המידע המונחל לתלמידיו. הוא פוסח על הסעיפים בין גילוי רגשות חמים ושירותיות כלפי תלמידיו לבין הצורך להכניסם בעול משמעת. לכן יש באישיותו ובהתנהגותו תוקפנות המעודנת כלפי חוץ בגילוי של נימוס ותרבות, אך לצידם יש גם גילויים של קשיחות ושמירת מרחק.
טיפוס המורה הוא טיפוס מתקן, מכולל ושכלתני באופן מדורג, והטיפוס המתקן הוא הטיפוס המובהק המתאים להוראה. עם זאת אין ספק שהטיפוס המכולל משלים אותו.
מדען-חוקר
מאופיין כאדם שכלתני הנוטה לחשוב חשיבה ניתוחית מן הפרט אל הכלל. הוא פועל בצניעות ונוטה לעבודה מבודדת. מדען-חוקר חייב להיות בעל התכונות סבלנות ועקביות עם עקשנות ארוכת-טווח כדי להגיע לתוצאות במחקריו. הוא דייקן, שיטתי וחסכני, ויש בו נטייה לביקורת זהירה ובונה.
מבחינה גרפולוגית, מאפיין הטיפוס השכלתני באופן מובהק את המדען-החוקר. תכונות של הטיפוסים המכולל והמתקן מוסיפות אפיוני-משנה למדענים שונים.
נהג
ראוי להבחין בין נהג אוטובוס לבין נהג מונית.
נהג אוטובוס מצופה כי יהיה אדם סבלני ואנושי הנוטה לתת שירות, אדם סובלני הנמנע מפרצנות. הוא בעל התאם (קוארדינציה) ראייה-תנועה טוב ותפישת מרחב נכונה. הוא פועל בזהירות ובדריכות אך גם בסבלנות, אל מול לחצים שונים.
טיפוס נהג האוטובוס הוא טיפוס מכולל עם נטייה לנינוחות של הטיפוס הנרקיסי, עם חיפזון או פרצנות מסוימת ועם נטייה לנתק כלשהו במהלך עבודה חד-גונית זו, נטייה המאפיינת את הטיפוס האוטיסטי.
לעומת זאת, על פי בדיקה אמפירית (בלי להכליל) בדרך-כלל מתאפיינים נהגי מוניות כאנשים המתקשים להשתלב בעבודות אחרות עקב הפרעת אישיות גבולית-אישיותם מאוד חריגה (הטיפוס האיובי-זאבי), ויש בהם רפיון, עצבנות, אגוצנטריות, קושי לקבל מרות וצורך לפעול באופן עצמאי (הטיפוס הפרצני), והם שולטים היטב בנהיגה. מאפיין אותם השילוב בין הטיפוסים האיובי-זאבי, הנרקיסי והפרצני.
מחשבים
עבודות מחשב, ובעיקר בתפקיד מתכנת מחשבים, מצריכות יכולת עבודה עצמאית וחשיבה ניתוחית עם קשב וריכוז רב. החשיבה המילולית מפותחת פחות מהמחשבה הריאלית-מספרית. נדרשות משמעת, סבלנות ועקביות עם נטייה לניתוח מידע תוך שמירת המכלול.
מבחינה גרפולוגית מתאפיין המתכנת בשילוב הטיפוסים השכלתני והאוטיסטי. כאשר מתכנת מתפתח במחשבים וזוכה בתפקידים בכירים יותר כמנתח מערכות או כמנהל פרויקטים, הוא נדרש לקשרים אמיצים יותר עם אנשים, לחשיבה מורכבת ויצירתית, לראייה אסטרטגית המנתחת עניינית מן הכלל אל הפרט ולכושר ניהולי ותפעולי כאחד. מבחינה גרפולוגית, מתאפיינים בעלי התפקידים הבכירים בתחום המחשבים בשילוב הטיפוסים המכולל והשכלתני או המכולל והפרצני.
פסיכולוג
פסיכולוג מאופיין כאדם מאופק, מבוקר ובעל כושר הבלגה, שאינו נותן ביטוי לרגשותיו ולדעותיו, אך נוטה להיות קשוב לזולת ולמצוקותיו. הוא נדרש לחשיבה ניתוחית המתייחסת למידע באופן שכלתני, וכן הוא צריך לייצג תדמית מסכתית תוך המענות מתקשורת גלויה. לכן עליו להתנסח בקצרה, ללא פתוס ותוך שמירה על ריחוק.
מבחינה גרפולוגית מתאפיין פסיכולוג בטיפוסים השכלתני והאוטיסטי, ובמידת-מה יש בו גם מרכיבים מן הטיפוס האיובי-זאבי.
עובד-סוציאלי
לעומת הפסיכולוג נדרש העובד-הסוציאלי לתקשורת בין-אישית הרבה יותר מוחצנת פתוחה הוא צריך לפעול ב"לב חם מול מוח קר", אך בשיתופיות מלאה ומתך יכולת להיות גם דעתן. הוא מתעסק בביות קשות של החיים וחייב למצוא להן פתרון מאולתר תוך התגברות על מגבלות. עליו להיאבק בקשיים, אך גם ליהנות ולתת מעצמו לזולת. מבחינה גרפולוגית מתאפיין אובד-סוציאלי בשילוב הטיפוסים מכולל-פרצני עם מרכיבים מן הטיפוס המתקן.
רופא
רופא משלב עבודת מחקר של מדען עם עבודה חברתית מול קהל מטופליו. עליו לתפקד במהירות ובתנאי בלחץ ולהפעיל חשיבה מהירה בעת ביצוע האבחנה. לכן הוא צריך להתבסס הן על חשיבה ניתוחית והן על אינטואיציה הממלאת פערים במקומות שחסר בהם מידע כדי להחליט החלטות טיפוליות מעשיות.
מבחינה גרפולוגית מתאפיין רופא בשילוב הטיפוסים הפרצני, המכולל והשכלתני.
עבודה סיעודית
עבודה זו מצריכה מאמץ גופני ומגע גופני עם החולה במהלך הטיפול הסיעודי. לצד העבודה הקשה נדרש רגש של הזדהות עם סבלו של המטופל. כמו-כן נדרשים חוש אחריות, יכולת עבודה בלחץ-זמן ויכולת לחלק את הקשב על פני עניינים רבים בו-זמנית.
האפיונים הגרפולוגיים של עובד במקצועות הסיעוד מצויים בטיפוסים המכולל והמתקן. המדובר בשילוב בין גמישות ונתינה, לבין ריחוק וקשיחות מה-כדי לעמוד בנטל העשייה.
עסקים
איש עסקים מתאפיין כאדם בעל יוזמה, תעוזה וחזון. יש לו אינטואיציה המסייעת בידיו להפריד עיקר מטפל, אך בו-בזמן הוא מתאפיין גם כאדם המתרשל בארגון ונוטה להעזה שיש עימה פזרנות.
מבחינה גרפולוגית מתאפיין יזם עסקי במרכיבי הטיפוס הפרצני.
תעשיין
בשונה מהיזם העסקי, נדרש התעשיין להכניס את החזון ואת היזמות לתוך "סד" של ארגון ושל ניהול מאוד מחמיר. נדרשות ממנו אפוא משמעת ארגונית וניהולית עם כשור הנהגה בולט. לפיכך מתאפיין התעשיין בשילוב הטיפוסים המכולל והמתקן.
איש מכירות/ איש שיווק
איש מכירות מתאפיין כאדם תקשורתי, פתוח לבריות, תנודתי, פטפטן, נעדר בושה ואפילו חצוף, בעל כושר מילולי גבוה ובעל יכולת לפתור בעיות ולהציג עניין באופנים שונים. הוא אינו אוהב עבודה משרדית, ומעדיף להיות נייד.
מבחינה גרפולוגית מתאפיין איש מכירות בשילוב הטיפוסים הפרצני והמכולל.
איש השיווק לעומת זאת, מתאפיין ביכולת לעבוד עובדת משרד מסודרת, לאסוף מידע מפורט ובו-בזמן להתמקד התמקדות אסטרטגית כדי לראות את הדברים במבט כולל ולבחון את כל המידע בראייה פרספקטיבית.
מבחינה גרפולוגית, מתאפיין איש השיווק בשילוב הטיפוסים המכולל, השכלתני והמתקן.
פקידה/ מזכירה
בניגוד למנהל, שצריך להנהיג אנשים וליזום רעיונות חדשים, הרי פקידו או מזכירה עוסקת בארגון המשרד וניהולו ובמתן שירות. לפיכך נדרשים ממנה סדר, דיוק, זיכרון חזק באשר למידע, יכולת לתת שירות ויכולת לתקשר בנעימות אך גם מתוך ריחוק טקטי.
מבחינה גרפולוגית מתאפיינים תפקידים אלה בשילוב הטיפוסים השכלתני והמתקן.
כלכלן ורואה-חשבון
איש הכלכלה ורואה החשבון עוסקים לרוב ועד עייפה במספרים תוך התרחקות ממגע עם המציאות "החושית". נוצר בהם ניכור שמתוך אי-מעורבות רגשית, מכיוון שהדברים נבחנים בהיגיון צרוף בתהליך קבלת ההחלטות. נדרשת גישה רציונלית ותחשיב מופשט של המידע.
מבחינה גרפולוגית, הטיפוס הבסיסי של כלכלן ורואה החשבון הוא עם נטייה לטיפוסים האוטיסטי והאיובי-זאבי (סכמטיזציה של המידע וקורטוב של ביקורת מנוכרת), או שילוב הטיפוסים השכלתני, המכולל והפרצני עם נטייה יותר אלתורית.
שומר-ראש (אבטחה)
שומר-ראש צריך להיות דרוך תוך גילוי חשדנות בלתי פוסקת בסגנון הפרנואידי הפוקנציונלי. הוא מאופק רגשית אינו מערב את חייו האישיים במגעיו עם הזולת ושומר על ריחוק. עליו לתפקד כקפיץ דרוך שבכל רגע ורגע עתיד להשתחרר ולהגיב במהירות.
הפרופיל הגרפולוגי של שומר-הראש מורכב מדריכות של הטיפוס המתקן, מבחינה של מידע האופיינית לטיפוס השכלתני ומריחוק מן הסובב, האופייני לטיפוס האוטיסטי. לעומת זאת, יכולה להיות תסמונת גרפולוגית של אינטגרטיבי ואימפולסיבי במשולב.
עיתונאי
עיתונאי מתאפיין כאדם המתבונן במציאות ובמקר אותה כדי לתקנה. "כלי הנשק" שלו הוא המילה הכתובה. כמו-כן מתאפיין עיתונאי ברמת משכל ממוצעת-גבוהה, בתקשורת בין-אישית בהירה ובנטייה חברתית הנעה בין מעורבות ואיכפתיות עם רצון לשנות דברים לבין גישה ביקורתית ועינת כלפי דברים שאינם נראים לו.
האיפיונים הגרפולוגיים המובהקים של העיתונאי מצויים בטיפוס המתקן עם נטייה לטיפוס האיובי-זאבי כאשר הביקורת חריפה יותר. בטיפוסים אלה משתלב הטיפוס המכולל המעורב מעורבות בונה בסביבתו, לעיתים עם מרכיבים של הטיפוס הפרצני המצליף הצלפה ביקורתית. הפרופיל הבסיסי יכול להיות גם של טיפוס מכולל עם נטייה לטיפוס המתקן או הפרצני.
שחקן
יש הנוטים לראות בשחקן אדם הסובל מהפרעת זהות כלשהי, מכיוון שהוא עובר מזהות לזהות. הממצאים הפסיכולוגיים האמפיריים אינם מלמדים על כך, אף כי אכן יש לשחקן יכולת מולדת, אך גם נלמדת, להפנים מתוך הזדהות זהויות חדשות ולהשתנות באופן "מסכתי" לדמות החדשה. כמו-כן יש לו צורך להתבטא בבהירות מעל הבמה. כל אלה מאפיינים במובהק את הטיפוס המתקן.
בד-בבד יש לשחקן נטייה להיות תלוי במידה רבה בדעת-קהל לצד נטייה להתראוות (אקסהיביציוניזם). אפיונים אלה בים לידי ביטוי בטיפוס הנרקיסי.
מעבר לכך צריך שחקן להיות אדם נמרץ עם נטייה לריקוד, לפנטומימה ושילוב מגוון בין מילים לבין ביטויים גופניים. לכן נוספים לפרופיל שלו מרכיבים בולטים מן הטיפוסים הפרצני והמכולל.
סופר
סופר מתאר מציאות אך גם ממציא אותה. עבודת הכתיבה מנתקת אותו מן הסביבה, כאשר הוא נזכר, מדמיין והוזה מציאות שאותה הוא בונה במילים. עבודה כזו מצריכה מרכיבים של טיפוס אוטיסטי.
יחד עם זאת יש בסופר קשר חזק לחיים, הן בראייתו הריאליסטית, והן בבואו לתאר מציאות חדשה. אפיון זה בא לידי ביטוי באופן מובהק בטיפוס המכולל.
כמו-כן נדרשת מן הסופר עבודה קשה וממושכת המצריכה משמעת כדי לתקן את יצירתו. אפיון זה בא לידי ביטוי בטיפוס השכלתני. שילוב הטיפוסים האוטיסטי, המכולל והשכלתני מייצג אפוא פרופיל מהותי של סופר.
משורר
משורר רואה את המציאות ומייצגה באופן שונה מאוד מהסופר. הוא חווה שיסוע וקיטוע עם פירוק של המציאות ושל האישיות הן בגוף ובנפש והן בתמונת המציאות. הוא מחובר לתכנים שבתת-ההכרה, ל"חשיבה הראשונית" על פי פרויד. הוא מדגיש פרטים קטנים שכאילו אינם שייכים והופך אותם לעיקריים, תוך הצגת מציאות היומיום כרקע בלבד. המשורר מתאפיין כאדם בעל רגש עז, אך החי במופנמות חזקה.
מבחינה גרפולוגית, לחץ כתב-היד הוא פרצני-עצור (הטיפוס הפרצני) או לחץ גדום עם צורניות מרוסנת של האותיות (הטיפוס המתקן) עם ארגון מקוטע, ולעיתים שסוע ומרווחים גדולים האופייניים לטיפוס הנרפה.
פילוסוף
פילוסוף מתבונן במציאות התבוננות סוריאליסטית-במקצת ממרומי "מגדל שן", לרוב אינו מעורב בעשייה וחי חיים מופנמים. מאפיינים אלה מיוצגים בטיפוס האוטיסטי. בד-בבד חושב הפילוסוף חשיבה הגיונית מחמירה על בסיס חוקי ההיגיון, כאופייני לטיפוס השכלתני. כמו-כן מפגין הפילוסוף גישה אדישה ושלווה כלפי החיים שיש בה אנושיות ומוסריות, מרכיבים המגולמים בטיפוס המכולל. שילוב הטיפוסים האוטיסטי, השכלתני והמכולל מאפיין איפוא את הפילוסוף.
טייס
טייס מתאפיין כאדם בעל כילול (אינטגרציה) של גוף ונפש ברמה גבוהה. עליו לעמוד בלחצים גופניים ונפשיים מוגברים המצריכים ריכוז, תגובות מהירות ויכולת לפתור בעיות בלחץ זמן. הוא צריך להיות בעל ביטחון עצמי גבוה, אך עם זאת מווסת היטב, אומץ-לב וגמישות הן של התאם (קואורדינציה) והן של מחשבה. יש בו את היכולת להתבונן במציאות מריחוק פרספקטיבי, ובד-בבד להתעסק בפרטים קטנים כדי לא להחמיץ דבר-מה ששייך לעניין. אישיות הטייס מתאפיינת איפוא בשילוב של מהירות פרצנית ושל כילול צורני של הטיפוס המכולל ובגיבוש שכלתני של שתי מגמות אלו; כלומר, שילוב הטיפוסים המכולל, הפרצני והשכלתני. תוספות אחרות כלשהן לפרופיל זה, כגון נרקיסיות יתירה, מרכיבי הטיפוס האיובי-זאבי, מרכיבי הטיפוס הנרפה וכולי, יחלישו את פרופיל הטייס האידיאלי.
איש ציבור-פוליטיקאי ומדינאי
פוליטיקאי תלוי בדעת-קהל ברצנו הן להשפיע והן לשאת-חן, ולפיכך הוא משפיע ומושפע כאחד. מאפייניו הגרפולוגיים מצויים בשילוב הטיפוסים המכולל והפרצני.
לעומת זאת, המדינאי הרבה יותר מרוחק, מופנם וסגור מן הפוליטיקאי, ואינו כפוף במישרין להתרחשויות חיצוניות, אלא פועל ביתר שיקול-דעת באמצעות האטת תהליכים ונוקט אמצעי זהירות מפני קבלת החלטות במהירות.
מבחינה גרפולוגית, המדינאי האידיאלי הוא שילוב של הטיפוסים המתקן והאוטיסטי.
חוקר פרטי (בלש)
חוקר פרטי הוא מעין מדען-חוקר, אך בשונה מהמעדן הוא מעורב יותר במציאות ועליו להשיג תוצאות מעשיות במהירות בעוד המדען זוכה להתמשכות מחקרו על פני זמן. החוקר הפרטי נאלץ לעיתים לאסוף מידע גם באשפתות ולצרף פריט לפריט, כארכיאולוג המדביק חלקי חרסים. מקצוע זה מצריך אופי כפייתי וסבלנות יתירה אופייניים לטיפוס המתקן לצד כושר ניתוח הנעדר דעות קדמות האופייני לטיפוס השכלתני.
על אלה נוספים מרכיבי תעוזה, יצירתיות ויכולת צירוף המצויים בטיפוסים המכולל והפרצני. יש חוקרים "סיזיפיים" במהותם המבצעים עבודה איטית ומתקדמים למטרתם עקב בצד אגודל, ולעומתם יש חוקרים המתאפיינים בתעוזה וביצירתיות.
ספורטאי
ספורטאי צריך להנמיך את האגו ולהימנע מגלישה לעבר נרקיסיות. הנמכת האגו אופיינית לטיפוס האוטיסטי המורגל בעבודה קשה. הטיפוס השולט בקרב ספורטאים הוא הטיפוס המתקן אשר תואר בעבר כטיפוס האפילפטואידי. כמו-כן צריך ספורטאי לבחון את התקדמותו המקצועית באופן שכלתני, ללא מעורבות רגשית, כאופייני לטיפוס השכלתני. ספורטאי מתאפיין אפוא בשילוב הטיפוסים המתקן, השכלתני והאוטיסטי.
ריקוד
רקדן מתאפיין בתכונות גופניות ובמשמעת כאחת בדומה לספורטאי, אך בניגוד לספורטאי, יש בו גם מן הטיפוס הנרקיסי, לצד הטיפוס המתקן. בנוסף, תנועותיו, שלעיתים הן קפיציות וחדות, אופייניות לטיפוס הפרצני, עם ויסות של הטיפוס המכולל.
מוזיקה
מוזיקאי פועל בהשראת צלילים, להבדיל ממילים, ומושפע מהשראה רגשית חזקה. הפתוס הרגשי מתאפיין בחינה גרפולוגית באזור אמצע גדול של האותיות, כאופייני לטיפוס הנרקיסי, ומורכבות המלודיה המוזיקלית מתאפרת בשילוב של הטיפוסים המכולל והפרצני. ארגון כתב-היד צפוף בדרך-כלל, מכיוון שהמוזיקאי שקוע בהיזיון מוזיקלי.
אמנות פלסטית (ציור ופיסול)
האמן עוסק בחומרים מוחשיים – מכחול, צבעים, בד, פטיש, אזמן, אבן. עבודתו חושנית ומשולבת בדיון יצירתי, הקשור בחוש הראייה. באישיותו האמן ילדותי מכיוון שהוא מחובר יותר לרגשות, לצרכים וליצרים בולטים אצלו הפרצנות והביטוי למשקעים שבתת-ההכרה.
האפיון הגרפולוגי של האמן נמצא בשילוב הטיפוסים הפרצני והאנרכי-יצרי עם נטייה לאסתטיקה המצויה בטיפוסים המכולל והנרקיסי. כמו-כן נוספים לפרופיל האמן מרכיבים של תוקפנות ילדותית ואנטי-חברותיות האופייניים לטיפוסים המתקן והאיובי-זאבי.